החלטה בתיק מ"ת 34081-03-12

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות סחר בסם מסוכן. על פי האמור באישום הראשון, מכר המשיב ביום 19.02.12 לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 10 גרם תמורת 250 ש"ח. על פי האמור באישום השני, מכר המשיב לסוכן ביום 14.02.12 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 8.3 גרם תמורת 250 ש"ח. ואילו על פי האמור באישום השלישי ביום 12.02.12 מכר המשיב לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו 9.6 גרם תמורת 250 ש"ח.

במהלך הדיון שנערך בפני ביום 21.03.12, טענו הצדדים באריכות לנסיבות שקדמו למעצרו של המשיב, כאשר אליבא ב"כ המשיב, המדובר במעצר בלתי חוקי והתנהגות לא תקינה של המבקשת אשר היא לכשעצמה מצדיקה את שחרורו של המשיב. לדברי ב"כ המשיב העסקאות לא תועדו בוידאו/ אודיאו, כך שכל התיק מבוסס על הודעות הסוכן בלבד.

המשיב היה עצור במסגרת מעצר הימים כ-11 יום, עד ליום 14.03.12 שעה 14:00. המבקשת לא עררה על החלטה זו או ביקשה ימי מעצר נוספים, כאשר ביום 14.03.12 שעה 09:00, הורה קצין החקירות נתי לדאני על שחרורו של המשיב והחשוד הנוסף, וזאת " לאור החלטת בית משפט שהאריך מעצר החשודים עד היום החלטתי לשחרר את החשודים עד לקבלת מחקרי תקשורת לבחינה מחדש".

כאמור, שעתיים מאוחר יותר, לאחר שהחשוד והמשיב שוחררו, הגיעו מחקרי תקשורת והמבקשת עתרה במעמד צד אחד בפני כבוד השופט רוזין, להורות על מעצרם מחדש, וזאת באמצעות צו מעצר מאת בית משפט. כבוד השופט רוזין סרב ליתן צו, כאשר בהחלטתו ציין כי: " המבקשת הקדימה לשחרר את המשיבים כבר בשעה 09:00 ואם היתה מנצלת את זמן המעצר, יתכן ולא היתה נקלעת לבעיה ביחס לבקשה שבפני. כאמור המשיבים שוחררו ממעצרם רק הבוקר ורק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן בית המשפט מורה על מעצרו של אדם ששוחרר זה עתה". ערר על החלטה זו נדחה ובית המשפט המחוזי, כבוד השופט לוי, סרב לערוך דיון שלא בנוכחות המשיב והאחר.

כאמור, לדברי ב"כ המשיב, פעלה המבקשת באופן בלתי חוקי, ולאחר דחיית הערר עצרה את המשיב והאחר מתוקף סמכותו של שוטר לעצור אדם בגין ביצוע עבירות פשע. בכך למעשה "עקפה" המבקשת את החלטת בית המשפט אשר לא מצא לנכון ליתן ימי חקירה נוספים בגין מחקרי תקשורת וכך גם להוציא צו מעצר לאחר שאלה יתקבלו. עוד ציין ב"כ המשיב כי המבקשת עצרה את המשיב והאחר תוך ארבעה ימים לאחר ששוחררו, והגישו כתב אישום מבלי שנערכה זכות שימוע כאמור בסעיף 60א לחסד"פ. מעבר לכך, המדובר במי שלחובתו הרשעה אחת משנת 2007 בגין אחזקת כלי פריצה ויש להורות על שחרורו למעצר בית.

ב"כ המבקשת מנגד הסביר כי שחרורו של המשיב נעשה מאחר שעד ליום 14.03.12 לא היה די ראיות להוכחת המיוחס למשיב ועל כן היה צורך להמתין להגעתם של מחקרי התקשורת. גם ביום 14.03.12 מחקרי התקשורת לא הגיעו במלואם, כאשר הפלטים שהגיעו התייחסו לפלאפון של הסוכן ולא של המשיב עצמו. לדבריו, המשטרה פעלה בהתאם למתווה אותו כתב כבוד השופט רוזין, אשר בצד דחית הבקשה להוצאת צו מעצר הביע דעתו כי למשטרה ישנה סמכות מעצר גם ללא צו.

דיון והכרעה

כאמור, שני הצדדים כמעט ולא טענו ביחס לראיות לכאורה, ועיקר הדיון נסוב סביב חוקיות דרך פעולת המשטרה. לצורך החלטתי זו אדרש ואפרט ביחס לאלה:

ראשית, האם יש בתיק די ראיות לכאורה ללא קשר להתנהלות המשטרה. שנית, האם פעלה המבקשת באופן ראוי, כאשר לצורך כך אתייחס גם לשאלה האם פעלה המשטרה כנדרש כאשר שחררה את המשיב והאחר ללא כל תנאי והאם ביום 14.03.12 חל שינוי דרמתי בראיות שהצדיק את מעצרו המחודש של המשיב.

ראיות לכאורה

כאמור, ב"כ המבקשת בטיעוניו לפני סבור היה כי נכון לבוקרו של יום 14.03.12 לא היו די ראיות להוכחת המיוחס למשיב. ביחס לכך, אציין כי לאחר שקראתי את חומר החקירה, הרי שגם אם זה בוסס על עדות הסוכן בלבד, לא מצאתי מדוע אין די בעדותו של הסוכן, שהינו שוטר, לבסס את המיוחס למשיב. המדובר במי שנפגש שלוש פעמים שונות עם המשיב, זיהה אותו באמצעות תמונה שהוצגה לו, כך גם זיהה אותו לאחר מעצרו, וגם אם רצוי שעסקאות שכלה תתועדנה גם באמצעים נוספים, הרי שאין המדובר בדרישת חוק, כאשר נזכיר שאין המדובר בסוכן שהינו עבריין, אלא מדובר בשוטר מג"ב מיומן.

מעבר לנדרש, בשונה מן הנאמר, שתי עסקאות תועדו באמצעות אודיו, כאשר הסוכן נושא על גופו מכשיר פלאפון פתוח ובעיסקה אחת לפחות גם מכשיר הקלטה השיחה מוקלטת. מטעמים ששמורים עם המבקשת לא מצוי בתיק כל תמליל של שיחות , למרות שעולה כי אלו הושמעו למשיב במהלך חקירתו. (ר' חקירה מיום 7.3.12 ש' 25-28).

זאת ועוד, כבר במהלך החקירה מיום 04.03.12, היה בידי המשטרה אישור לכך שהמכשיר שנתפס ברשותו של המשיב, הוא בעל כרטיס סים שמספרו 054-7270718, ראה דו"ח השוטר מוטי טפירו. כך שגם אם לא היה בידה את פירוט השיחות היו בידיה ראיות ברורות הקושרות את המשיב לפלאפון שעימו בוצעו השיחות ונתפס ברשותו.

לסיכום עד כה, מבחינה ראייתית, עוד לפני 14.3.12 היו בידי המבקשת ראיות לכאורה למיוחס למשיב.  את רצונה של המבקשת לעבות ולחזק הראיות יש בהחלט לעודד ולברך אולם האופן שבו זו התנהלה כפי שיפורט בהמשך החלטתי אינו תקין ויש בו להשפיע על החלטתי הסופית בשאלת השחרור ממעצר.

הארכת מעצר ביום 13.3.12 :

ביום 13.3.12 האריך כב' השופט רוזין את מעצרו של המשיב עד ליום 14.3.12 שעה 14:00. המבקשת עתרה למספר רב יותר של ימים אולם בקשתה זו לא נתקבלה. המבקשת לא הגישה ערר על החלטה זו. וגם יום למחרת לא ביקשה הארכה נוספת של ימי מעצר.

השחרור ביום 14.3.12 ע"י פקד לדאני:

כאמור, משלא הגיע במהלך הארכת המעצר האחרונה פלטנ התקשורת הורה קצין המשטרה על שחרור של המשיב. שתי נקודות יש ליתן עליהן את הדעת ביחס החלטת שחרור זו. ראשית, המשיב שוחרר ללא כל תנאים שיגיבלו את תנועותיו בכלל זה לא מעצר בית מלא ואף לא חלקי. זאת עשה, כאשר בידי המשטרה ראיות לכאוריות בדמות הודעות הסוכן וכל שנותר לה להשלים הפאזל זהו פירוט השיחות הנכנסות ויוצאות.